ברטנורא על משנה סוטה ג׳:ב׳

2 וְהִגִּישׁ. לְקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית:

3 וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. שֶׁכָּל הַנִּקְמָצוֹת שְׁיָרֵיהֶן נֶאֱכָלִים:

4 הָיָה מַשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ. תְּלָתָא קְרָאֵי כְּתִיבֵי. וְהִשְׁקָהּ קַמָּא, וְאַחַר יַשְׁקֶה, וְהִשְׁקָהּ בַּתְרָא. וְהִשְׁקָהּ קַמָּא, לְגוּפֵיהּ, שֶׁמַּשְׁקֶה אַחַר שֶׁנִּמְחֲקָה הַמְּגִלָּה קֹדֶם הַקְטָרַת הַמִּנְחָה. וְאַחַר יַשְׁקֶה, אַף עַל גַּב דְּמַשְׁמַע דַּוְקָא, עַל כָּרְחָךְ מִקְרָא הָאָמוּר רִאשׁוֹן נִדְרָשׁ לְגוּפוֹ, וּמִקְרָאוֹת יְתֵרוֹת הָאֲמוּרוֹת אַחֲרָיו נִתְּנוּ לִדָּרֵשׁ, הִלְכָּךְ וְאַחַר יַשְׁקֶה אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְתַּב אַחַר הַקְטָרַת הַמִּנְחָה אַקֹּדֶם הַקְטָרָה קָאֵי, וְאַמְּחִיקָה הַכְּתוּבָה לְמַעְלָה קָאֵי, וְקָאָמַר דְּאִם לֹא נִמְחֲקָה יָפֶה וַעֲדַיִן רִשּׁוּמָן שֶׁל אוֹתִיּוֹת נִכָּר לֹא יַשְׁקֶנָּה. וְהִשְׁקָהּ בַּתְרָא, לְאַשְׁמוֹעִינַן שֶׁאִם נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה, מְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ:

5 רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ מַשְׁקָהּ. עַל כָּרְחֲךָ וְאַחַר יַשְׁקֶה דַּוְקָא הוּא וְדַוְקָא כָּתְבֵיהּ לְאַחַר הַקְטָרָה. וְהִשְׁקָהּ קַמָּא, שֶׁאִם בְּדִיעֲבַד הִשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ הִקְרִיב מִנְחָתָהּ, כְּשֵׁרָה. וְהִשְׁקָהּ בַּתְרָא, שֶׁאִם נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה, מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: